#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי חנוכה?	"כתב הרמב""ם היונים גזרו גזירות שלא לעסוק בתורה ומצות ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ופרצו פרצות וטמאו הבית המקדש, והקב""ה הצילו מידם ע""י בני חשמונאי הכהנים הגדולים [ועי' מש""כ לקמן סי' תרפ""ב בביאור חשמונאי] וחזרה מלכות לישראל ליותר ממאתים שנה עד חורבן בית שני, וביום כ""ה כסלו גברו על אויביהם [וזהו חנוכה, שחנו בכ""ה, וגם רמז לחנוכת הבית (טור, מהרש""א)] ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד בחותמו של הכה""ג והיה ראוי ליום אחד ונעשה נס והדליקו ממנו נרות לשמונה ימים (מ""ב ס""ק א')"	סימן תרע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא חששו שמא הסיטוהו ונטמא שגזרו על גוים להיות טמאים כזב?	"1) תרצו תוס' (שבת כ""א ע""ב) שהיה מונח בקרקע<br>2) הר""ן תי' דודאי לא מצאוהו דאם מצאוהו היו שוברים אותו לראות אם יש בו זהב או מרגליות<br>3) הפר""ח תי' דגזרו עליהם להיות כזבים רק בגזירות י""ח דבר וזה היה כמאה שנים אחר נס חנוכה [ודחה דמתחילה גזרו לתלות ואח""כ גזרו לשרוף, ועוד דחה המהרש""א דמתחילה גזרו על גדולים, ובי""ח דבר גזרו אפי' על תינוקות]"	סימן תרע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה הצריכו שידליק לשמונה ימים?	"1) תי' הב""י דהצריכו ז' ימים לטהר עצמם ויום אחד לכתישת הזיתים {וכן משמע מרמב""ם דכתב שהדליקו ממנו שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור}<br>2) הר""ן תי' שהיה להם שמן טהור רחוק ד' ימים והוצרכו שמונה ימים בין הליכה וחזרה [דחלקו של אשר היה מהלך ד' ימים (אבודרהם)]<br>3) השבט הלוי (ח""א סי' קפ""ב) הביא מאור זרוע מפני שהיו עסוקים שבעה ימים בבנין המזבח וכלי השרת"	סימן תרע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה הצריכו שמן טהור, הרי טומאה הותרה בציבור?	"תי' הערוה""ש (סעי' ג') זהו דוקא בטומאת מת ולא בשאר טומאות"	סימן תרע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה קבעו שמונה ימים הרי הנס לא היה אלא לשבעה ימים דהיה להם שמן כדי להדליק לילה אחת?	"1) הב""י תי' שחילקו השמן שפך לשמונה חלקים ובכל לילה הדליקו רק שמינית [ואע""פ שצריך ליתן כדי מדתה י""ל דהיינו דוקא כשאפשר (תוה""ר)]<br>2) עוד תי' הב""י דלאחר שנתנו השמן לתוך המנורה נשאר הפך מלא וניכר הנס אף בלילה ראשונה<br>3) עוד תי' הב""י בבקר מצאו הנרות מלאים שמן [וכעין זה תירוץ התוה""ר דרק שמינית נדלק]<br>4) הפר""ח תי' דיום אחד כנגד נצחון המלחמה<br>5) השלטי גיבורים (על המרדכי סי' תנ""ו) תי' דתקנו שמונה ימים לפי שאז חנכו הבית מעבודה, והוסיף המגילת תענית (פ""ט) אע""פ שחנוכת הבית היתה לשבעת ימים הצריכו עוד יום לבנות המזבח וכמ""ש בע""ז (נ""ב)<br>6) השלטי גיבורים (שם) הביא עוד תירוץ מבעל העתים לפי שבטלו מצות מילה שהיא לשמונה ימים<br>7) מפני שאסור לעשות מנורה בשבעה קנים (טעמא דקרא)"	סימן תרע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא קבעו תשעה ימים משום ספיקא דיומא?	"1) האבודרהם הביא בעל העתים דהוא רק מדרבנן [והקשה הרא""ם הרי בפורים היו צריכין לקרות י""ד וט""ו אלמלא הדרשה ולא יעבור (עטרת זקנים) {וי""ל דדברי קבלה חמירי}]<br>2) לענ""ד י""ל דאחר חצי החודש לא היו מסתפקים בספיקא דיומא דכבר הגיעו השלוחים לכל המקומות"	סימן תרע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי מלאכה בחנוכה 1) בשעה שהנרות דולקות 2) כל היום?	"1) כתב הטור דמעיקר הדין מותר אבל יש מנהג שנשים אינן עושות מלאכה בשעה שהנרות דולקות ואין להקל להן (שו""ע), וביאר הגר""א (ס""ק ג') דהוא להיכר שאסור להשתמש לאורה, והוא כחצי שעה (מ""ב ס""ק ד') {ולכאורה לפי הפוסקים דמחמירים דאסור להנות אפי' יותר מחצי שעה ה""נ ראויות להם להחמיר שלא לעשות מלאכה אפי' אח""כ, אבל יתכן דלגבי המנהג לא נהגו אלא חצי שעה (עי' פסק""ת הע' 12)} [וזהו דלא כמג""א (ס""ק ב') בשם המעגלי צדק דס""ל דנוהגות שלא לעשות מלאכה כל זמן שהנרות דולקות בביהכ""נ והוא עד חצות (שעה""צ ס""ק ז')], וכתב המג""א (ס""ק א') דוקא נשים מפני שהנס נעשה על ידיהן, אבל הא""ר הביא דיש מקומות דאף אנשים נוהגין להחמיר (מ""ב ס""ק ג') 2) הטור הביא מנהג שלא לעשות מלאכה כל היום וכתב דאין להקל להם [וביאר הט""ז (ס""ק א') כמו שמצינו בר""ח], אבל הב""י השיג עליו דכיון דאין בו צד סרך איסור אין להחמיר בזה כלל, וכן הביא המג""א (ס""ק ב') משלטי הגבורים שיש לבטל המנהג ודי ביום ראשון וביום שמיני [כדין תורת פסח וסוכות (מחה""ש)], וכ""כ החכם צבי (סי' פ""ט) שבטלה מביאה לידי שעמום ולא דמי לר""ח דהתם מקריבין קרבן מוסף (שע""ת ס""ק ב', מ""ב ס""ק ה'), ולמעשה אין נוהגין איסור מלאכה כל היום (ערוה""ש סעי' ח')"	סימן תרע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הגדר של איסור מלאכה זו?	"משלטי גיבורים משמע דהוי כאיסור מלאכה ביו""ט, אבל מחכ""צ (סי' פ""ט) משמע כר""ח, ולמעשה נוהגין כהחוה""מ או כר""ח"	סימן תרע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נוהגין עניים לסבב על הפתחים בחנוכה?	"המג""א (ריש סימן) הביא מנהג זה (מ""ב ס""ק א'), וביאר הפמ""ג לתקן הג' עמודי עולם לחזק בלימוד התורה ובתפילה וגם בגמילת חסדים"	סימן תרע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חיוב סעודה בחנוכה?	"השו""ע פסק כמהר""ם מרוטנבארג דלא קבעו משתה ושמחה בחנוכה רק הלל והודאה [אמירת הלל ואמירת על הניסים בהודאה], אכן הב""ח ומהרש""ל חולקים על המהר""ם ומדייקים מרמב""ם דחנוכה הוי ימי שמחה [וע""ע בגרי""ז (קונטרס חנוכה ופורים סי' י') דפי' הרמב""ם דאסור בהספד ותענית], ומשמע דיש בו חיוב סעודה, וכן ראינו משיטת הראבי""ה דס""ל דאם שכח על הניסים בבהמ""ז צריך לחזור, ויש עוד טעם לעשות סעודה דכתב הרמ""א בשם מרדכי דהיה זמן חנוכת המזבח כדאיתא במדרש דנגמר מלאכת המשכן בכ""ה כסלו והקב""ה המתין עד ניסן שנולד בו יצחק ואמר הקב""ה עלי לשלם כסלו ושילם לו חנוכת בית חשמונאי דעשו חנוכת הבית לשמונה ימים וא""כ ימים אלו הוי כאילו היה חנוכת המזבח שבמדבר (א""ר ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק ז'), למעשה הרמ""א הביא ממנהגים דנוהגין לומר מזמורים ושבחים לעשותו סעודת מצוה, וכ""כ מהרש""ל שכל שעושה כדי ליתן שבח למקום או לפרסם הנס או המצוה הכל סעודת מצוה (מ""ב ס""ק ט') וסעודה זו תהא מעורבת ובלולה בשמחת תורה ואל תבטל מקביעותך (מהרש""ל, ביה""ל ד""ה ונוהגין) {ונמצאת דיש ג' טעמים להרבות בסעודה, א' לפי הרמב""ם וב""ח יש מצות שמחה, ב' זמן חנוכת המזבח, ג' אומרים מזמורים ושירות}, אבל צריך לבטל המנהג לשחק בקלפים (ביה""ל ד""ה ונוהגין, ערוה""ש סעי' ט'), אולם כתב השלמת חיים (או""ח סי' רס""ב דפו""י) דלאו כל אדם מסוגל לישב על התורה בקביעות ולכן טוב להם לשחק ולא יפנו לדברים אחרים יותר גרועים לשמוע חדשות וכדומה, וכעין זה בחת""ס (אגרות סופרים ג') דאם אוסרים לשחק באים לידי מחלוקת ולשון הרע וכו' אבל מסיים דללומד תורה אין להם היתר"	סימן תרע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בנישואי בת ת""ח לעם הארץ?"	"כתב המג""א (ס""ק ד') בשם המרדכי דה""נ הוי סעודת מצוה אם אומרים שם שירות (מ""ב ס""ק ח') {ויש לפרש דאם סתם אומר שירות אינו סעודת מצוה ורק הכא דהוי נשואין ובאמת הוי סעודת מצוה אלא דאינו דבר טוב ואינו מצוה שלימה לפיכך מהני הצירוף דשירות לעשותו סעודת מצוה}, ועי' מש""כ לעיל סי' תט""ו"	סימן תרע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי המהר""ם, למה לא קבעו ימי חנוכה למשתה ושמחה?"	"1) ביאר הלבוש כי בפורים הגזירה היתה להשמיד ולהרוג ולפיכך כשהצילם הקב""ה קבעו משתה ושמחה משא""כ בחנוכה הגזירה היתה להמיר דתם ולפיכך קבעו להודות ולהלל להקב""ה שהיה לנו לאלקים ולא עזבנו מעבודתו (מ""ב ס""ק ו') [והקשה הט""ז (ס""ק ג') הרי אמרו חז""ל גדול המחטיא את האדם יותר מהורגו, ותי' הא""ר דגדול דוקא אם מחטיאו לחטוא ברצון ולא כשמאנס אותו, והערוה""ש (סעי' ט') תי' סוף סוף לא היה סכנה להגוף]<br>2) הט""ז (ס""ק ג') ביאר דבפורים היה הנס מפורסם להצלת נפשות משא""כ בחנוכה לא היה מפורסם אלא הנס דנרות והצלת נפשות היה טפל בזה"	סימן תרע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יאכל בחנוכה?	"כתב הרמ""א שיש מנהג לאכול גבינה שהיתה גזירה שכל ארוסה תבעל להגמון תחילה ונעשה נס ע""י יהודית בת יוחנן כה""ג שהאכילה חלב לראש האויבים וחתכה ראשו (מ""ב ס""ק י')"	סימן תרע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהספד?	"אסור להספיד בחנוכה אבל מותר להספיד תלמיד חכם בפניו [ויום שמועה כבפניו דמי (דרכ""מ ס""ק ב')], ולפניהם ואחריהם מותר אלא שיש מחמירים לפניהם (מ""ב ס""ק י""ב), ועי' מש""כ לעיל סי' תקמ""ז לענין ת""ח בזמנינו"	סימן תרע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתענית?	"אין מתענין חוץ מתענית חלום, ואם עבר והתענה [בין באיסור כגון ליארצייט בין בהיתר כגון לתענית חלום] צריך למיתב תענית לתעניתיה אחר חנוכה (מ""ב ס""ק י""א) [והדרכ""מ (ס""ק ב') הביא מנהג ביארצייט להתענות עד חצות אבל כתב דלא ראה שחוששין לזה], ואפי' ביום לפני חנוכה אסור [חוץ ממקום שנוהג להתענות תמורת יו""כ קטן] (מ""ב לקמן סי' תרפ""ו ס""ק א'), ועי' לעיל סי' תקע""ג"	סימן תרע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שהיה רגיל להתענות ערב חנוכה?	"שו""ת הר הכרמל (סי' י') מקיל בלא התרה דהוי נדר בטעות, אבל השע""ת (ס""ק ב') מפקפק דאפשר בהתרה ע""י חרטה שאילו היה יודע שיש חשש איסור בזה לא היה מתענה היום"	סימן תרע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בצידוק הדין?	"אין אומרים צידוק הדין ביום שאין בו תחנון [ואפי' כשמספיד לת""ח (שעה""צ ס""ק י""א)], אבל לפניו ולאחריו מותר (מ""ב ס""ק י""ב), ועי' מש""כ לעיל סי' תכ""ט"	סימן תרע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) באונן 2) באבל תוך שבעה?	"1) אונן פטור [ויש מח' אם מותר לו לענות אמן] אלא אשתו מדלקת, ואם הוא יחידי בבית מדליק בלא ברכה משום פרסומי ניסא [דפרסומי ניסא דוחה אפי' מצוה מן התורה (מ""ב לקמן סי' תרפ""ז ס""ק י""א, הגר""ח קנייבסקי)] (מ""ב ס""ק י""ב), ועוד מפני חשד (מקראי קודש סי' כ""ה בשם מהרי""ל דיסקין) 2) אבלות נוהגת בחנוכה (מ""ב שם)"	סימן תרע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחרש המדבר ואינו שומע?	"הרי הוא כפקח לכל דבר (מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן תרע סעיף ג		
